תעופה ירוקה: דלק בר קיימא, מטוסים חסכוניים ומה הנוסע יכול לעשות

התעופה האזרחית קירבה בין יבשות, תרבויות ומשפחות, והפכה את העולם לנגיש מאי פעם. אבל לצד היתרונות, היא גם תורמת לפליטת גזי חממה, ובשנים האחרונות הענף נמצא תחת לחץ גובר מצד ממשלות, ארגוני סביבה ונוסעים להפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלו. השאלה איך ממשיכים לטוס תוך צמצום הנזק לסביבה מעסיקה חברות תעופה, יצרני מטוסים וחוקרים ברחבי העולם. אילו פתרונות נבחנים, ומה הם אומרים לנוסע?

האתגר של התעופה

בניגוד לתחבורה יבשתית, שבה רכבים חשמליים כבר הפכו לנפוצים, התעופה מתמודדת עם אתגר טכנולוגי מורכב במיוחד. מטוסים זקוקים לכמות גדולה מאוד של אנרגיה ביחס למשקלם, והסוללות הקיימות כבדות מדי כדי לאפשר טיסות ארוכות בחשמל בלבד.

לכן, בעתיד הנראה לעין, רוב הטיסות ימשיכו להתבסס על דלק נוזלי. המאמצים מתמקדים בשיפור היעילות, בפיתוח דלקים חלופיים ובטכנולוגיות חדשות לטווח ארוך יותר.

בנוסף לפליטת פחמן דו חמצני, לתעופה יש השפעות נוספות על האקלים, כמו שובלי עיבוי שנוצרים בגובה רב. המחקר בתחום זה ממשיך, ובוחן דרכים לצמצם גם את ההשפעות האלה.

דלק תעופה בר קיימא

אחד הפתרונות המרכזיים שנבחנים הוא דלק תעופה בר קיימא. מדובר בדלק המיוצר ממקורות שאינם נפט גולמי, כמו שמני בישול משומשים, פסולת חקלאית, פסולת עירונית ובעתיד גם מתהליכים המשלבים מימן ופחמן דו חמצני מהאוויר.

היתרון הגדול של הדלק הזה הוא שאפשר לערבב אותו עם דלק סילוני רגיל ולהשתמש בו במטוסים הקיימים, בלי שינויים משמעותיים במנועים. על פני מחזור החיים המלא שלו, הוא עשוי להפחית את הפליטות באופן ניכר לעומת דלק מאובנים.

האתגר הוא כמות ומחיר. הייצור הנוכחי קטן מאוד ביחס לצריכה העולמית, והעלות גבוהה משמעותית מזו של דלק רגיל. ממשלות במדינות שונות קבעו יעדים לשילוב הדלק, ומעודדות השקעות בהגדלת הייצור.

מטוסים חסכוניים יותר

כל דור חדש של מטוסים צורך פחות דלק לנוסע מהדור הקודם. מנועים יעילים יותר, חומרים קלים כמו חומרים מרוכבים, ושיפורים באווירודינמיקה של הכנפיים תורמים לחיסכון משמעותי.

חברות תעופה שמחדשות את הצי שלהן מדווחות לעיתים קרובות על ירידה בצריכת הדלק. החלפת מטוסים ישנים בחדשים היא אחד הצעדים האפקטיביים ביותר לטווח הקרוב, גם אם היא כרוכה בהשקעה גדולה.

גם בתפעול השוטף יש מקום לחיסכון: נתיבי טיסה ישירים יותר, נחיתות רציפות שחוסכות דלק, הפחתת משקל עודף במטוס ושימוש בחשמל מהקרקע במקום במנוע עזר כשהמטוס חונה.

חשמל ומימן: טכנולוגיות העתיד

במקביל, נמשך הפיתוח של מטוסים חשמליים והיברידיים, בעיקר לטיסות קצרות ולמטוסים קטנים. כמה חברות מפתחות מטוסים חשמליים לטיסות אזוריות, וגם כלי טיס חשמליים להמראה ונחיתה אנכית, שעשויים לשמש בעתיד בתחבורה עירונית.

מימן נחשב לאחת האפשרויות המבטיחות לטווח הארוך. מטוסים המונעים במימן, בשריפה ישירה או בתאי דלק, לא יפלטו פחמן דו חמצני בזמן הטיסה. עם זאת, יש אתגרים גדולים של אחסון, תשתיות בשדות התעופה וייצור מימן נקי בכמויות גדולות.

מומחים רבים מעריכים שטכנולוגיות אלה יתפסו מקום בהדרגה, וכי יעבור זמן רב עד שיחליפו את הדלק הנוזלי בטיסות הארוכות.

קיזוז פחמן: מה זה ומה הוא באמת עושה

חברות תעופה רבות מציעות לנוסעים לשלם סכום נוסף כדי לקזז את הפליטות של הטיסה. הכסף מופנה לפרויקטים כמו נטיעת יערות, שימור שטחים טבעיים או אנרגיה מתחדשת, או לרכישת דלק בר קיימא.

תוכניות הקיזוז שנויות במחלוקת. יש מי שמבקרים את האמינות של חלק מהפרויקטים ואת היכולת למדוד את התרומה שלהם בפועל. אחרים רואים בהן צעד חיובי, בתנאי שהן שקופות ומפוקחות.

נוסע שרוצה להשתתף בתוכנית כזו יכול לבדוק לאן מופנה הכסף, האם הפרויקט מאושר על ידי גוף בלתי תלוי, והאם החברה מפרסמת מידע מפורט על התוצאות.

מה הנוסע יכול לעשות

גם לבחירות של הנוסעים יש השפעה. כמה צעדים פשוטים:

• העדיפו טיסות ישירות, שבהן צריכת הדלק נמוכה יותר מאשר במסלול עם עצירות
• טוסו עם פחות כבודה, משום שכל קילוגרם נוסף מגדיל את צריכת הדלק
• בחרו חברות עם צי מטוסים חדש יחסית
• בנסיעות קצרות ביבשה, שקלו רכבת כחלופה
• העדיפו חופשה אחת ארוכה על פני כמה קצרות, כשאפשר

כלים מקוונים מסוימים מאפשרים לראות הערכה של הפליטות לכל טיסה, ולהשוות בין אפשרויות שונות.

שדות התעופה כחלק מהפתרון

המאמץ להפחתת פליטות אינו מוגבל למטוסים עצמם. שדות תעופה ברחבי העולם משקיעים בהתקנת מערכות סולאריות על גגות הטרמינלים והחניונים, בהחלפת רכבי השירות על הרחבה לרכבים חשמליים ובשיפור היעילות האנרגטית של המבנים. מערכות תאורה חסכוניות, בידוד טוב יותר וניהול חכם של מיזוג האוויר תורמים לחיסכון משמעותי.

שדות רבים מספקים למטוסים החונים חשמל ואוויר ממוזג מהקרקע, כך שאין צורך להפעיל את מנוע העזר של המטוס בזמן ההמתנה בשער. צעד זה מפחית גם את הפליטות וגם את הרעש באזור השדה.

גם התחבורה אל שדה התעופה וממנו היא חלק מהמשוואה. חיבור טוב לרכבת ולתחבורה ציבורית, עמדות טעינה לרכבים חשמליים ושאטלים משותפים מסייעים להפחית את הפליטות הנלוות לכל טיסה, ומקלים במקביל על העומס בכבישים סביב השדה.

לסיכום

המעבר לתעופה ירוקה יותר הוא תהליך ארוך ומורכב, שמשלב טכנולוגיה, רגולציה והשקעות גדולות. דלק בר קיימא, מטוסים יעילים יותר ופיתוחים בתחומי החשמל והמימן מצביעים על הכיוון. בינתיים, גם הנוסעים יכולים לתרום בבחירות קטנות. הדרך עוד ארוכה, אבל השינוי כבר התחיל.