בדידות בגיל השלישי: דרכים מעשיות לבנות מחדש קשרים חברתיים

בדידות היא אחת התופעות השקטות והמשמעותיות ביותר בגיל השלישי. היא לא תמיד נראית מבחוץ, ואנשים רבים מתביישים להודות בה. פרישה מהעבודה, ילדים שגרים רחוק, אובדן בן או בת זוג, ירידה בניידות או מעבר דירה יכולים לצמצם בבת אחת את מעגל הקשרים החברתיים. אנשי מקצוע בתחום הבריאות מתייחסים כיום לבדידות כגורם סיכון של ממש, שמשפיע על מצב הרוח, על השינה, על התפקוד הקוגניטיבי ואפילו על בריאות הלב. החדשות הטובות הן שבדידות אינה גזירת גורל, ושאפשר לבנות קשרים חדשים בכל גיל.

להבין את ההבדל בין לבד לבודד

לא כל מי שגר לבד מרגיש בודד, ולא כל מי שמוקף אנשים מרגיש מחובר. בדידות היא תחושה סובייקטיבית של פער בין הקשרים שיש לאדם לבין הקשרים שהוא היה רוצה. יש אנשים שנהנים משקט ומזמן עם עצמם, ויש כאלה שזקוקים לשיחה יומית כדי להרגיש טוב.

השלב הראשון הוא לזהות את התחושה ולקרוא לה בשמה. סימנים נפוצים הם תחושת ריקנות, ירידה בעניין בדברים שפעם שימחו, הסתגרות, שינויים בתיאבון ובשינה, ותחושה שאין עם מי לחלוק. כשמזהים את הסימנים האלה, אצלנו או אצל הורה מבוגר, זה הזמן לפעול.

מסגרות קהילתיות שמחכות לכם

כמעט בכל עיר ויישוב בישראל קיימים מועדונים לגיל השלישי, מרכזים קהילתיים ומרכזי יום שמציעים חוגים, הרצאות, טיולים ופעילות חברתית. ההשתתפות במסגרת קבועה יוצרת שגרה, נותנת סיבה לצאת מהבית ומאפשרת היכרות הדרגתית עם אנשים חדשים.

ההתחלה היא לרוב החלק הקשה. כדאי לבחור תחום שמעניין באמת, כמו מקהלה, ציור, היסטוריה או ריקודי עם, ולהתחייב לעצמכם להגיע לפחות שלוש או ארבע פעמים לפני שמחליטים אם זה מתאים. קשרים נבנים לאט, דרך מפגשים חוזרים.

התנדבות כמנוף לחיבור ולמשמעות

התנדבות היא אחת הדרכים היעילות ביותר להתמודד עם בדידות. היא מחברת לאנשים, נותנת תחושת ערך ומאפשרת להשתמש בניסיון החיים ובכישורים שנצברו לאורך שנים. אפשרויות ההתנדבות מגוונות: עזרה לתלמידים בבתי ספר, ליווי מטופלים בבתי חולים, פעילות בבנקי מזון, הדרכה במוזיאונים או ייעוץ לעסקים קטנים.

רבים מגלים שההתנדבות מחזירה להם את התחושה שהם חלק ממשהו גדול, ושהם עדיין משמעותיים לאחרים. זה אחד המרכיבים החשובים ביותר בתחושת הרווחה הנפשית.

טכנולוגיה כגשר ולא כתחליף

שיחות וידאו עם הנכדים, קבוצות ווטסאפ של חברים מהעבר וקורסים מקוונים יכולים לצמצם מרחקים ולשמור על קשר רציף. מבוגרים רבים חוששים מהטכנולוגיה, אבל עם מעט סבלנות והדרכה רובם מצליחים להשתמש בכלים הבסיסיים. מרכזים קהילתיים וספריות רבות מציעים קורסים ייעודיים לגיל השלישי.

עם זאת, חשוב לזכור שהטכנולוגיה צריכה להשלים מפגשים פנים אל פנים ולא להחליף אותם. שיחת טלפון יומית היא נהדרת, אבל מפגש לקפה פעם בשבוע הוא לא פחות חשוב.

מה בני המשפחה יכולים לעשות

ילדים ונכדים ממלאים תפקיד מרכזי. כמה צעדים פשוטים שיכולים לעשות הבדל גדול:

• לקבוע שיחה קבועה ביום וזמן ידועים, כך שיהיה למה לצפות.
• לשתף את ההורה בהחלטות ובחיי היומיום, ולא רק לשאול לשלומו.
• לעודד ולסייע בהגעה לפעילויות קהילתיות, כולל הסעה במידת הצורך.
• לבקש עזרה ועצה מההורה, כדי לחזק את תחושת הערך שלו.
• לשים לב לשינויים במצב הרוח ולא להתעלם מהם.

כשצריך עזרה מקצועית

לפעמים הבדידות מלווה בדיכאון או בחרדה, ואז היא דורשת יותר מפעילות חברתית. אם התחושות נמשכות לאורך זמן, פוגעות בתפקוד או מלוות במחשבות קשות, חשוב לפנות לרופא המשפחה או לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש. קופות החולים מציעות שירותי טיפול נפשי, וקיימים קווי סיוע ושיחה ייעודיים למבוגרים. פנייה לעזרה אינה סימן לחולשה אלא צעד אחראי.

תנועה, טבע וחיות מחמד

פעילות גופנית משותפת היא דרך מצוינת לפגוש אנשים בלי לחץ חברתי. קבוצות הליכה בוקר בפארק, שחייה בבריכה העירונית או התעמלות בקבוצה בגינה הציבורית מחברות בין אנשים באופן טבעי. כשהולכים יחד, השיחה זורמת בקלות, והמפגש החוזר יוצר היכרות שהולכת ומעמיקה.

גם חיית מחמד יכולה להיות מקור לחברה ולשגרה. כלב, למשל, מחייב לצאת לטיול כמה פעמים ביום, ובדרך פוגשים שכנים ובעלי כלבים אחרים. עם זאת, לפני שמאמצים חיה כדאי לוודא שיש יכולת פיזית וכלכלית לטפל בה, ושיש מי שיעזור במקרה הצורך. חלופה טובה יכולה להיות התנדבות בעמותה לבעלי חיים.

לשקם קשרים ישנים

לא כל קשר צריך להיות חדש. לעיתים קרובות יש חברים מהעבר, שכנים לשעבר, בני דודים או עמיתים מהעבודה שהקשר איתם נחלש עם השנים. שיחת טלפון יזומה, הזמנה לקפה או הודעה פשוטה יכולות לפתוח מחדש קשר שהיה חשוב. מבוגרים רבים מגלים שגם הצד השני חיכה ליוזמה כזו.

כדאי להכין רשימה של אנשים שהיו פעם קרובים ולנסות ליצור קשר עם אחד מהם בכל שבוע. חלק מהניסיונות לא יצליחו, וזה בסדר. מספיק שקשר אחד או שניים יתחדשו כדי לשנות את התחושה היומיומית.

אפשר גם להפוך את המפגש לקבוע, למשל ארוחת בוקר חודשית עם חברים ותיקים או שיחת טלפון שבועית ביום מסוים. כשהמפגש הופך להרגל, הוא כבר לא תלוי ביוזמה מחודשת בכל פעם, והקשר מתחזק באופן טבעי לאורך זמן. רבים מספרים שהמפגשים האלה הפכו לנקודת האור של השבוע.

לסיכום

בדידות בגיל השלישי היא תופעה נפוצה, אבל ניתן להתמודד איתה. הצטרפות למסגרת קהילתית, התנדבות, שימוש מושכל בטכנולוגיה ומעורבות פעילה של המשפחה יכולים לבנות מחדש רשת חברתית תומכת. הצעד הראשון, גם אם הוא קטן, הוא החשוב מכולם.